ביטקוין וריביות בארה״ב: כיצד מחזור הריבית של הפד מעצב את הנזילות

ריבית הפד (federal funds rate) היא הריבית שהבנקים גובים זה מזה על הלוואות בין־יומיות (overnight), והפדרל ריזרב מכוון אותה כדי להשפיע על תנאים פיננסיים רחבים יותר. מכיוון שהיא מעגנת את עלויות ההלוואה לטווח הקצר, שינויים מתפשטים החוצה אל תשואות אג״ח ממשלתיות (Treasury), ריביות משכנתה, אשראי תאגידי, והתשואה שאתה מרוויח על מזומן המונח בקרנות כספיות או בשטרי אוצר (Treasury bills).

כאשר הריביות גבוהות, החזקת מכשירים דמויי־מזומן בסיכון נמוך משלמת יותר, מה שמעלה את הרף לנטילת סיכון במקומות אחרים. כאשר הריביות נמוכות, אותה תשואה ״חסרת סיכון״ מצטמצמת, וההון נוטה לחפש רחוק יותר על עקומת הסיכון אחר תשואה פוטנציאלית. זהו הערוץ המרכזי שדרכו ריביות המדיניות מעצבות את הביקוש לנכסים כמו מניות וביטקוין.

מחזור העלאות ריבית בדרך כלל מהדק את התנאים הפיננסיים. ההלוואות מתייקרות, צמיחת האשראי עשויה להאט, ותשואות בטוחות יותר הופכות תחרותיות יותר מול נכסים תנודתיים. רקע זה מתואר לעיתים קרובות כ־״risk-off״, והוא נוטה ללחוץ תחילה על הפינות הספקולטיביות ביותר של השוק.

מחזור הורדות ריבית עושה בדרך כלל את ההפך. כסף זול יותר, אשראי קל יותר ותשואות בטוחות נמוכות יותר נוטים להקל על התנאים ולעודד מיצוב ״risk-on״. משקיעים עשויים לקבל יותר תנודתיות בתמורה לפוטנציאל עלייה כאשר המזומן משלם מעט.

בפועל, שינויי ריבית פועלים לעיתים רחוקות לבדם. הם מתרחשים לעיתים קרובות במקביל לכלים אחרים של הפד כמו הרחבה או צמצום של המאזן (הקלה כמותית או הידוק כמותי), אשר יכולים להעצים או לקזז את השפעת ריבית המדיניות על הנזילות הכוללת.

לאורך ההיסטוריה הקצרה שלו, ביטקוין נסחר במידה רבה כמו נכס סיכון בעל תנודתיות גבוהה, כלומר הוא היה רגיש לאותם כוחות נזילות שמניעים מניות צמיחה והחזקות ספקולטיביות אחרות. כאשר עלות ההון יורדת והנזילות שופעת, נכסים מסוכנים יותר מצאו היסטורית יותר קונים; כאשר הנזילות דלה, הם נמכרו לעיתים קרובות ראשונים.

לביטקוין יש גם מניעים משלו שאין להם דבר עם הפד — לוח היצע ההיחצות (halving) שלו בכל כארבע שנים, מגמות אימוץ, התפתחויות רגולטוריות, וזרימות דרך כלים כמו ETF ספוט. גורמים ייחודיים אלה יכולים לחזק את רקע הריבית או להיאבק בו, וזו אחת הסיבות לכך שהקשר רופף ולא מכני.

הדוגמה הברורה ביותר הגיעה סביב 2020 עד 2021, כאשר הריביות הורדו לכמעט אפס והפד הרחיב את מאזנו באגרסיביות. סביבה זו של כסף קל במיוחד ונזילות גבוהה התרחשה במקביל לראלי חזק של ביטקוין, לצד עליות בנכסי סיכון רבים.

מחזור ההידוק של 2022 הלך לכיוון ההפוך. כאשר הפד העלה את הריבית במהירות כדי להילחם באינפלציה וניקז נזילות, ביטקוין צנח בחדות, שוב נע באופן רחב בהתאם לנכסי סיכון אחרים תחת לחץ. אירועים אלה מתאימים לסיפור ״כסף קל עוזר, כסף הדוק פוגע״ — אך שני מחזורים הם מדגם קטן, והתנהגות העבר אינה מבטיחה התנהגות עתידית.

השווקים צופים פני עתיד, ולכן הכיוון והקצב של שינויי הריבית הצפויים מזיזים תדיר את המחירים יותר מהרמה הנוכחית של ריבית הפד. ריבית גבוהה אך צפויה לרדת יכולה לתמוך בתיאבון לסיכון, בעוד ריבית נמוכה אך צפויה לעלות יכולה להכביד עליו.

זו הסיבה שנקודות נתונים בודדות — דוח תעסוקה, נתון אינפלציה, ישיבת פד — יכולות להצית תנועות חדות בביטקוין ובנכסים אחרים. התגובה עוסקת לעיתים קרובות באופן שבו המידע החדש מסיט את המסלול הצפוי של המדיניות, ולא בריבית כפי שהיא כיום.

ריבית הפד חשובה, אך היא אינה כל סיפור הנזילות. מאזן הפד, הגירעונות הפיסקליים והנפקת האג״ח הממשלתית (Treasury), עוצמת הדולר האמריקאי (הנמדדת לעיתים קרובות דרך DXY), ופעולותיהם של בנקים מרכזיים גדולים אחרים — כל אלה מזינים את תנאי הנזילות הגלובליים.

מכיוון שכוחות אלה מקיימים אינטראקציה, כדאי להביט ברקע הנזילות הכולל ולא בריבית בודדת כלשהי במנותק. זהו סוג ההקשר ש־BIKENZO נבנתה כדי להציג: היא משרטטת מדד נזילות גלובלי (Global Liquidity Index) מול מחיר הביטקוין כדי שתוכל לראות כיצד השניים נעו יחד או בנפרד לאורך זמן. זוהי תצוגת נתונים ואנליטיקה להקשר בלבד — היא אינה מאפשרת לך לקנות, להחזיק או לסחור בשום דבר, והיא אינה נותנת המלצות.